פרוטוקול המתייחס להסכם מדריד

בנוגע לרישום בינלאומי של סימנים

(כפי שנחתם במדריד ב28- ביוני 1989)

סעיף 1

חברות באיגוד מדריד

המדינות שהן צדדים לפרוטוקול זה (להלן "מדינות האיגוד"), גם באשר אינן צדדים להסכם מדריד בנוגע לרישום בינלאומי של סימנים כפי ששונה בשטוקהולם ב1967- וכפי שתוקן ב1979- (להלן "הסכם מדריד (שטוקהולם)"), והארגונים הנזכרים בסעיף 14(1)(ב) שהם צדדים לפרוטוקול זה (להלן "הארגונים המאוגדים") יהיו חברים באותו איגוד שהמדינות שהן צדדים להסכם מדריד (שטוקהולם) חברות בו. כל התייחסות בפרוטוקול זה ל"צדדים מאוגדים" תתפרש כהתייחסות הן למדינות מאוגדות והן לארגונים מאוגדים.

סעיף 2

השגת הגנה באמצעות רישום בינלאומי

1.         מקום שהוגשה בקשה לרישום סימן במשרד של צד מאוגד, או מקום שנרשם סימן בפנקס הרישום במשרד של צד מתקשר, האדם שעל שמו רשומים אותה בקשה (להלן "הבקשה הבסיסית") או אותו רישום (להלן "הרישום הבסיסי") רשאי, בכפוף להוראות פרוטוקול זה, להשיג הגנה לסימן שלו בשטח הצדדים המאוגדים, באמצעות השגת רישומו של אותו סימן בפנקס הרישום של הלשכה הבינלאומית של הארגון הבינלאומי לקניין רוחני (להלן "הרישום הבינלאומי", "פנקס הרישום הבינלאומי", "הלשכה הבינלאומית", "הארגון", בהתאמה), ובלבד:

                                 (i)שמקום שהוגשה הבקשה הבסיסית במשרד של מדינת האיגוד או מקום שבוצע הרישום הבסיסי ע"י משרד כאמור, האדם שעל שמו רשומים אותם בקשה או רישום הוא אזרח אותה מדינת איגוד, או תושב בה, או יש לו מוסד תעשייתי או מסחרי אמיתי וממשי באותה מדינת איגוד;

                               (ii)שמקום שהוגשה הבקשה הבסיסית במשרד של ארגון מתקשר או מקום שבוצע הרישום הבסיסי ע"י משרד כאמור, האדם שעל שמו רשומים אותם בקשה או רישום הוא אזרח של מדינה החברה באותו ארגון מתקשר, או תושב בה, או יש לו מוסד תעשייתי או מסחרי אמיתי וממשי בשטחו של אותו ארגון מתקשר.

2.         הבקשה לרישום בינלאומי (להלן "הבקשה הבינלאומית") תוגש ללשכה הבינלאומית בתיווכו של המשרד שאצלו הוגשה הבקשה הבסיסית או שאצלו בוצע הרישום הבסיסי (להלן "משרד המוצא"), לפי המקרה.

3.         כל התייחסות בפרוטוקול זה ל"משרד" או ל"משרד של צד מאוגד" תתפרש כהתייחסות למשרד האחראי, מטעמו של צד מתקשר, לרישום סימנים, וכל התייחסות בפרוטוקול זה ל"סימנים" תתפרש כהתייחסות לסימני מסחר ולסימני שירות.

4.         למטרות פרוטוקול זה, "שטחו של צד מאוגד" פירושו, מקום שהצד המאוגד הוא מדינת איגוד, שטחה של אותה מדינת איגוד, ומקום שהצד המאוגד הוא ארגון בין-ממשלתי, השטח שעליו חלה האמנה המכוננת את הארגון הבין-ממשלתי.

סעיף 3

בקשה בינלאומית

1.         כל בקשה בינלאומית לפי פרוטוקול זה תוגש על הטופס הקבוע בתקנות. משרד המוצא יאשר כי הפרטים המופיעים בבקשה הבינלאומית תואמים את הפרטים המופיעים, במועד האישור, בבקשה הבסיסית או ברישום הבסיסי, לפי המקרה. יתר על כן, המשרד האמור יציין:

                                 (i)במקרה של בקשה בסיסית, את התאריך והמספר של אותה בקשה;

                               (ii)במקרה של רישום בסיסי, את התאריך והמספר של אותו רישום וכן את התאריך והמספר של הבקשה שממנה נבע הרישום הבסיסי.

משרד המוצא יציין גם את התאריך של הבקשה הבינלאומית.

2.         המבקש חייב לציין את הטובין והשירותים שביחס אליהם נתבעת הגנה על הסימן וכן, אם אפשר, את הסוג או הסוגים המתאימים בהתאם לסיווג שנקבע ע"י הסכם  ניס בנוגע לסיווג הבינלאומי של טובין ושירותים למטרות רישום סימנים. אם המבקש אינו מציין דבר כאמור, תסווג הלשכה הבינלאומית את הטובין והשירותים בסוגים המתאימים של הסיווג האמור. ציון הסוגים שמסר המבקש יהיה כפוף לפיקוח הלשכה הבינלאומית, אשר תממש את הפיקוח האמור יחד עם משרד המוצא. במקרה של אי הסכמה בין המשרד האמור לבין הלשכה הבינלאומית, תכריע דעתה של האחרונה.

3.         אם המבקש טוען שצבע הוא מאפיין בולט של הסימן שלו, הוא יידרש -

                                 (i)להצהיר על כך, ולהגיש עם הבקשה הבינלאומית שלו הודעה המפרטת את הצבע או שילוב הצבעים הנתבעים;

                               (ii)לצרף לבקשה הבינלאומית שלו עותקים בצבע של הסימן האמור, אשר יצורפו להודעות שמסרה הלשכה הבינלאומית; מספר העותקים האמורים ייקבע בתקנות.

4.         הלשכה הבינלאומית תרשום מיד סימנים שהוגשו בהתאם לסעיף 2. הרישום הבינלאומי יישא את תאריך קבלת הבקשה הבינלאומית במשרד המוצא, ובלבד שהבקשה הבינלאומית התקבלה בלשכה הבינלאומית בתוך פרק זמן של חודשיים מתאריך זה. לא התקבלה הבקשה הבינלאומית בתוך פרק זמן זה, יישא הרישום הבינלאומי את תאריך קבלת הבקשה הבינלאומית האמורה בלשכה הבינלאומית. הלשכה הבינלאומית תודיע על הרישום הבינלאומי בלי דיחוי למשרדים הנוגעים בדבר. סימנים שנרשמו בפנקס הרישום הבינלאומי יפורסמו בכתב עת רשמי שתנפיק הלשכה הבינלאומית, על בסיס הפרטים הכלולים בבקשה הבינלאומית.

5.         לאור הפרסום שיש לתת לסימנים הרשומים בפנקס הרישום הבינלאומי, יקבל כל משרד מהלשכה הבינלאומית מספר עותקים מכתב העת האמור חינם ומספר עותקים במחיר מופחת, בתנאים שקבעה המליאה הנזכרת בסעיף 10 (להלן "המליאה"). פרסום כאמור ייראה מספיק למטרות כל הצדדים המתקשרים, ואין לדרוש כל פרסום אחר מהמחזיק ברישום הבינלאומי.

סעיף 3 נוסף

תוקף טריטוריאלי

ההגנה הנובעת מהרישום הבינלאומי תחול על כל צד מאוגד רק לבקשת האדם המגיש את הבקשה הבינלאומית או המחזיק ברישום הבינלאומי. אולם, לא ניתן להגיש כבקשה כאמור ביחס לצד מאוגד שמשרדו הוא משרד המוצא.

סעיף 3 שלישי

בקשה ל"הרחבה טריטוריאלית"

1.         כל בקשה להרחבת ההגנה הנובעת מהרישום הבינלאומי על צד מתקשר כלשהו תצוין במפורש בבקשה הבינלאומית.

2.         ניתן להגיש בקשה להרחבה טריטוריאלית גם אחרי הרישום הבינלאומי. כל בקשה כאמור תוגש על הטופס הקבוע בתקנות. היא תתועד מיד ע"י הלשכה הבינלאומית, אשר תודיע בלי דיחוי על תיעוד כאמור למשרד או למשרדים הנוגעים בדבר. תיעוד כאמור יפורסם בכתב העת הרשמי של הלשכה הבינלאומית. הרחבה טריטוריאלית כאמור תהיה בתוקף מתאריך רישומה בפנקס הרישום הבינלאומי; היא תחדל להיות בתוקף עם פוג תוקפו של הרישום הבינלאומי שהיא מתייחסת אליו.

סעיף 4

השפעות הרישום הבינלאומי

1.

                              (א)מתאריך הרישום או התיעוד שבוצעו בהתאם להוראות סעיף 3 וסעיף 3שלישי, ההגנה על סימן בכל אחד מהצדדים המאוגדים הנוגעים בדבר תהיה זהה כאילו הופקד הסימן ישירות במשרד של אותו צד מאוגד. אם לא נמסרה הודעה על סירוב ללשכה הבינלאומית בהתאם לסעיף 5 ו5-(2) או אם הודעה על הסירוב שנמסרה בהתאם לסעיף האמור נמשכה בדיעבד, ההגנה על הסימן אצל אותו צד מאוגד תהיה, החל מהתאריך האמור, זהה כאילו נרשם הסימן ע"י המשרד של אותו צד מאוגד.

                              (ב)ציון סוגי הטובין והשירותים לפי הוראות סעיף 3 לא יחייב את הצדדים המאוגדים ביחס לקביעת היקף ההגנה על הסימן.

2.         כל רישום בינלאומי ייהנה מדין קדימה לפי הוראות סעיף 4 לאמנת פריס להגנה על קניין תעשייתי, בלי שיהיה צורך למלא אחר הנהלים הקבועים בסעיף 4. ד'.

סעיף 4 נוסף

החלפת רישום לאומי או אזורי ברישום בינלאומי

1.         מקום שסימן שהוא נושא לרישום לאומי או אזורי במשרד של צד מאוגד הוא גם נושא לרישום בינלאומי ושני הרישומים עומדים על שמו של אותו אדם, ייראה הרישום הבינלאומי כמחליף את הרישום הלאומי או האזורי, בלי לפגוע בזכות כלשהי שנרכשה ע"י האחרון, ובלבד:

                                 (i)שההגנה הנובעת מהרישום הבינלאומי חלה על הצד המאוגד האמור לפי סעיף -3שלישי (1) או סעיף -3שלישי (2),

                               (ii)שכל הטובין והשירותים הרשומים בפנקס הלאומי או האזורי רשומים גם בפנקס הבינלאומי ביחס לצד המתקשר האמור.

2.         המשרד הנזכר בס"ק (1), לפי בקשה, יידרש לציין בספר הרישום שלו את הרישום הבינלאומי.

סעיף 5

סירוב ושלילת תוקף השפעות של רישום בינלאומי ביחס לצדדים מאוגדים מסוימים

1.         כאשר החקיקה בת ההחלה מתירה זאת, לכל משרד של צד מאוגד אשר קיבל הודעה מהלשכה הבינלאומית על הרחבה על אותו צד, לפי סעיף -3שלישי (1) או -3שלישי (2), של ההגנה הנובעת מהרישום הבינלאומי, תהיה הזכות להצהיר בהודעה על סירוב כי לא ניתן להעניק את ההגנה אצל הצד המאוגד האמור לסימן שהוא נושא ההרחבה האמורה. ניתן לבסס כל סירוב כאמור רק על הנימוק שיחול, לפי אמנת פריס להגנה על קניין תעשייתי, במקרה של סימן המופקד ישירות אצל המשרד המודיע על הסירוב. אולם לא ניתן לסרב להעניק הגנה, אפילו חלקית, אך ורק מהטעם שהחקיקה בת ההחלה מתירה רישום רק במספר מוגבל של סוגים או למספר מוגבל של טובין או שירותים.

2.        

                              (א)כל משרד המבקש לממש זכות כאמור יודיע על סירובו ללשכת הבינלאומית, יחד עם פירוט כל הנימוקים, בתוך פרק הזמן הקבוע ע"י הדין בר ההחלה על אותו משרד ולכל היאוחר, בכפוף לתת-ס"ק (ב) ו-(ג), לפני תום שנה אחת מתאריך שבו נשלחה ההודעה על ההרחבה הנזכרת בס"ק (1) לאותו משרד ע"י הלשכה הבינלאומית.

                              (ב)על אף תת-ס"ק (א), כל צד מתקשר רשאי להצהיר כי, לרישומים בינלאומיים שנעשו לפי פרוטוקול זה, מגבלת הזמן של שנה אחת הנזכרת בתת-ס"ק (א) מוחלפת ב18- חודשים.

                                (ג)בהצהרה כאמור ניתן לפרט גם כי, כאשר הסירוב עשוי לנבוע מהתנגדות למתן ההגנה, על המשרד של הצד המאוגד האמור להודיע ללשכה הבינלאומית על דחייה כאמור אחרי תום מגבלת הזמן של 18 חודשים. משרד כאמור רשאי, ביחס לכל רישום בינלאומי נתון, להודיע על סירוב לתת הגנה אחרי תום מגבלת הזמן של 18 חודשים, אבל רק אם -

                                                    (i)לפני תום מגבלת הזמן של 18 חודשים, הוא הודיע ללשכה הבינלאומית על האפשרות שתוגשנה התנגדויות אחרי תום מגבלת הזמן של 18 חודשים; וכן

                                                  (ii)ההודעה על הסירוב המבוסס על התנגדות נעשית בתוך מגבלת זמן של לא יותר משבעה חודשים מהתאריך שבו מתחילה תקופת ההתנגדות; אם תקופת ההתנגדות תמה לפני תחילת מגבלת זמן זו של שבעה חודשים, יש למסור את ההודעה בתוך מגבלת זמן של חודש אחד מתום תקופת ההתנגדות.

(ד)      כל הצהרה לפי תת-ס"ק (ב) או (ג) ניתן להגיש במסמכים הנזכרים בסעיף 14(2), ותאריך ההצהרה בפועל יהיה זהה לתאריך כניסתו לתוקף של פרוטוקול זה ביחס למדינה או לארגון הבין-ממשלתי שמסרו את ההצהרה. ניתן למסור כל הצהרה כאמור גם מאוחר יותר, ובמקרה זה תיכנס ההצהרה לתוקף שלושה חודשים אחרי קבלתה ע"י המנהל הכללי של הארגון (להלן "המנהל הכללי"), או בכל תאריך מאוחר יותר שצוין בהצהרה, ביחס לכל רישום בינלאומי שתאריכו  זהה לתאריך ההצהרה בפועל או מאוחר יותר.

(ה)     בתום תקופה של עשר שנים מתאריך כניסתו לתוקף של פרוטוקול זה, תבחן המליאה את פעולתה של המערכת שהוקמה ע"י תת-ס"ק (א) עד (ד). לאחר מכן ניתן לשנות את הוראות התת-ס"ק האמורים בהחלטה פה אחד של המליאה.

3.         הלשכה הבינלאומית תעביר, ללא דיחוי, אחד מעותקי הודעת הסירוב למחזיק ברישום הבינלאומי. למחזיק האמור תהיינה אותן תרופות כאילו הפקיד את הסימן ישירות במשרד אשר הודיע על הסירוב. קיבלה הלשכה הבינלאומית מידע לפי ס"ק (2)(ג)(i) היא תעביר ללא דיחוי את המידע האמור למחזיק ברישום הבינלאומי.

4.       הלשכה הבינלאומית תודיע על הנימוק לסירוב הסימן לכל צד מעוניין העשוי לבקש זאת.

5.         כל משרד אשר לא הודיע, ביחס לרישום בינלאומי נתון, על כל סירוב זמני או סופי ללשכה הבינלאומית בהתאם לס"ק (1) ו-(2), יאבד, ביחס לאותו רישום בינלאומי, את ההטבה שבזכות לפי הוראות ס"ק (1).

6.         לא ניתן להכריז על שלילה, ע"י הרשויות המוסמכות של צד מאוגד, של תוקף של רישום בינלאומי, בשטחו של אותו צד מאוגד, בלי שלמחזיק ברישום בינלאומי כאמור ניתנה מבעוד מועד ההזדמנות להגן על זכויותיו. על שלילת תוקף תימסר הודעה ללשכה הבינלאומית.

סעיף 5 נוסף

ראיה תיעודית לחוקיות השימוש ברכיבים מסוימים של סימן

ראיה תיעודית לחוקיות השימוש ברכיבים מסוימים המשולבים בסימן, כגון מגינים, שלטי יוחסין, דיוקנאות, ציוני כבוד, תארים, שמות מסחריים, שמות שני אדם שאינם שם המבקש, או הקדשות דומות, שמשרדי הצדדים המתקשרים עשויים לדרוש, תהיה פטורה מכל הליך אימות וכן מכל אישור שאינם אלה של משרד המוצא.

סעיף 5 שלישי

עותקי רישומים בפנקס הרישום הבינלאומי; חיפושים מוקדמים; נסחים מפנקס הרישום הבינלאומי

1.         הלשכה הבינלאומית תנפיק לכל אדם המבקש זאת, עם תשלום האגרה הקבועה בתקנות, עותק מהרישומים בפנקס הרישום הבינלאומי בנוגע לסימן מסוים.

2.         כן רשאית הלשכה הבינלאומית, בתשלום, לבצע חיפושים מוקדמים בקרב סימנים שהם נושא לרישומים בינלאומיים.

3.         נסחים מפנקס הרישום הבינלאומי המתבקשים במגמה להפיקם אצל אחד הצדדים המאוגדים תהיינה פטורות מכל צורך באימות משפטי.

סעיף 6

תקופת תוקף של רישום בינלאומי;

תלות ואי תלות של רישום בינלאומי

1.         רישום סימן בלשכה הבינלאומית הינו בעל תוקף לעשר שנים, עם אפשרת לחידוש בתנאים המפורטים בסעיף 7.

2.         עם תום פרק זמן של חמש שנים מתאריך הרישום הבינלאומי, יהיה רישום כאמור בלתי תלוי בבקשה הבסיסית או ברישום הנובע ממנה, או ברישום הבסיסי, לפי המקרה, בכפוף להוראות הבאות.

3.         לא ניתן יהיה להשתמש יותר בהגנה הנובעת מהרישום הבינלאומי, בין אם הייתה נושא להעברה אם לאו, אם, לפני תום חמש השנים מתאריך הרישום הבינלאומי, הבקשה הבסיסית או הרישום הנובע ממנה, או הרישום הבסיסי, לפי המקרה, נזנחו, פג תוקפם, הסתלקו מהם או היו לנושא להחלטה סופית על דחייה, שלילה, ביטול או שלילת תוקף, ביחס לטובין ולשירותים הרשומים ברישום הבינלאומי, כולם או חלקם. אותו הדבר חל אם התוצאה של -

                                 (i)ערעור על החלטה לדחיית השפעות הרישום הבסיסי,

                               (ii)פעולה המבקשת את זניחת הבקשה הבסיסית או נטישה, ביטול או שלילת תוקף של רישום הנובע מהבקשה הבסיסית או מהרישום הבסיסי, או

                              (iii)התנגדות לבקשה הבסיסית

אחרי תום תקופת חמש השנים, בהחלטה סופית על דחייה, שלילה, ביטול או שלילת תוקף, או הוראה על זניחה, של הבקשה הבסיסי&#